כשלונות מפורסמים

I failed 3 times in college. I applied 30 times to get a job but I have always been rejected. When KFC came to China for the first time, we were 24 to apply and I was the only one to be dismissed. I wanted to go into the police and there were 5 positions, I was the only one not to be accepted. I applied 10 times to return to Harvard University USA and I was rejected.

Jack Ma, Alibaba Creator, and 22nd World fortune according to Forbes in 2015 with $ 29.8 billion

ג'ק מא, מייסד עליבאבא.
ג’ק מא, מייסד עליבאבא.

אנשים אוהבים סיפור הצלחה שמאחוריו יש הרבה כשלונות, כי זה מראה על האופי של האדם, הוא לא היה מפונק, הוא נכשל כמו הרבה אחרים, אבל הוא פשוט לא ויתר, וגם אם הוא היה צריך לסגור את העסק ולפתוח עוד עשרה אחרים, ההתמדה והנחישות שלו השתלמו בסופו של דבר.

5558be515410433b3c5e2a5f
קשה לנצח אדם שלעולם לא נכנע.

אברהם לינקולן דוגמא מפורסמת לנחישות והתמדה.

1832 הוא איבד את משרתו, וגם הובס בבחירות לבית הנבחרים של המדינה שלו.

1833 נכשל בעסקים.

1835 אהובת לבו מתה.

1836 הוא עבר התמוטטות עצבים.

1838 הובס בבחירות למישרת דובר בית הנבחרים של המדינה.

1843 הובס בבחירות כמועמד לקונגרס.

1848 הוא הפסיד בבחירות לכהונה שניה לקונגרס.

1849 הוא לא זכה למשרת הממונה על הקרקעות.

1854 הובס בבחירות לסנט.

1856 הובס במועמדות לסגן נשיא ארה”ב.

1858 הובס שוב בבחירות לסנט.

ציטוט של אברהם לינקולן מ-1958:

 “עכשיו אני האדם הכי אומלל עלי אדמות. אם מה שאני מרגיש היה מתחלק שווה בשווה בין כל המין האנושי – לא היה אדם מאושר אחד על פני האדמה”

1860 אברהם לינקולן נבחר כנשיא ארה”ב.

הבעיה עם כשלונות שהם משאירים לנו טעם רע בפה, לפעמים גם כוויה, נכון היא לא פיסית, אבל היא לא פחות פוגעת, וגורמת לנו להתרחק מהחוויה הלא נעימה הזו ולהמנע ממנה כמה שיותר, מה שיותר נכון לעשות הוא לנתח את הדברים ולהבין מה היתה הבעיה, ואיך להבא מתגברים על המשוכה הזו ודומיה.

בסוף אני אנצח
בסוף אני אנצח

 

מתי אתה צריך להבין שאתה צריך לעצור?

מתי אתה צריך להבין שאתה צריך לעצור?.
נתחיל עם זה שבחרתי במילה לעצור ולא להכנע, לעולם אל תכנע, אבל לעצור זה סיפור אחר,

אל תכנע
לא להכנע, כן לעצור לחשוב, לשנות כוון, להתחיל מחדש.

התשובה הפופוליסטית שאתה תשמע מהרבה “מנטורים” היא אף פעם, אבל לטעמי היא לא נכונה, כשאתה עוצר אתה לא מרים ידיים, כשאתה מגיע למסקנה שכמות הכספים שהוצאת גדולה לאין שיעור מהמשתמשים שלך, ושאתה רואה שהמשתמשים לא מאמצים את הטכנולוגיה שלך, אתה לא צריך לעצור, אתה חייב לעצור, לפחות לחשוב.
מה קרה פה? למה אנשים לא רוצים להשתמש בזה, איפה טעיתי? חסר פיצ’רים? יש באגים? זה לא מספיק נח? זה לא חוסך מספיק כסף? האם יש אלטרנטיבות אחרות? למה אנשים לא נרשמים?

ככל שתעשה את האבחנה הזו מוקדם יותר כך היא תחסוך לך יותר כסף, גם בעסק רגיל למשל בית קפה שמפסיד כסף כל יום, אם יבוא רואה חשבון ויסתכל על המספרים, הוא יגיד חבר’ה: עדיף לא להרוויח מאשר להפסיד.

אולי השווק לא עבד, אולי המיקום לא עבד, אולי המוצר לא היה בשל מספיק, אולי הציבור לא היה בשל מספיק, יכולים להיות אלפי סיבות, הדבר היחידי שבטוח הוא שזאת הולכת להיות אחת ההחלטות הקשות ביותר שלך.

ללכת או להאבק
אחת ההחלטות הקשות בחייך האם ללכת או להמשיך להאבק יותר חזק

והאמת הכואבת היא שככל שאתה מושקע יותר בפרוייקט כך יהיה לך קשה יותר לקבל את ההחלטה הזו, הרי אתה לא אובייקטיבי, אתה השקעת המון מזמנך וכנראה גם מכספך במיזם.

אבל יזם צריך להיות גם עם חוש עסקי ולדעת מתי להפסיק, גם אם הכסף הוא לא שלו ומדובר בכסף של משקיע, אם תפסיד את כל כספו ייתכן שגם משקיעים אחרים יתרחקו ממך, תזכור גם שכשלון חזק יכול לגרום לך להתרחק מהשוק לתקופה מאוד ארוכה ולהשאיר טראומה ואילו במקרה שאתה יוצא בלי הפסד משמעותי יתכן שתחזור בקרוב עם דם חדש ורעיון חדש,

ואגב יכול להיות שאתה צריך לחשוב על שינוי כוון, אולי שינוי המוצר, אולי שינוי הפוקוס של המוצר, היכולת לדעת מה לעשות? היכולת לדעת אם להמשיך או להפסיק היא לדעתי אומנות, שבנויה גם מאמונה וגם ממחקר וגם מהתבוננות אמיתית בשטח. כדאי לעשות ישיבות ולדבר על הדברים גם אם הם כואבים, בכל מקרה, יהיה אשר יהיה, גם אם הסוף הגיע, ואתה מגיע לנקודה שאתה מבין שצריך לסגור את השאלטר, תדע לך שזה לא הסוף, זו רק ההתחלה.

הסוף הוא רק ההתחלה
יהיו זמנים שתחשוב שהכל נגמר, אבל למעשה זוהי רק ההתחלה שלך

מה היתרון היחסי שאתה יכול לנצל כאשר יש לך כמות קטנה של משתמשים?

נהוג לחשוב שככל שיש לך יותר משתמשים המצב שלך הוא יותר טוב, אולי, אבל בוא נחשוב על הסיטואציה הבאה, קנית מאה אלף משתמשים נניח בדולר עבור כל משתמש, הם התקינו את האפליקציה שלך, ואתה כבר מסתכל על המטרה הבאה שלך: מליון משתמשים, אבל הם עוזבים אותך בממוצע אחרי שבוע וחצי, אתה משקיע כספים נוספים וקונה עוד משתמשים בכדי לשמור על הסטטיסטיקות שלך אבל מה שאתה בעצם עושה זה מממן את החברות שמוכרות לך משתמשים, לעומת זאת, קיים מוצר אחר שיש לו רק אלף משתמשים, רובם מבלים באפליקציה הזו יותר מעשר דקות כל יום, מעט מאוד מהם מוחקים אותה, והמשתמשים ממשיכים לגדול בעקומה יציבה בלי הרבה השקעה, לאפליקציה הזו אין כסף ועד שיהיה לה היא מנצלת את הקבוצה הקטנה של המשתמשים בתור שדה מחקר, מכיוון שהם כל כך קטנים, קל מאוד לתחקר אותם, לראות איך הם מגיבים לשינויים שונים, החל מעיצוב אחר, ועד פיצ’רים שונים, אפשר אפילו לפנות אליהם במייל אישי, או בשיחת טלפון ולברר איך אפשר להשתפר, במקרים כאלו האפליקציה תהיה מגובשת יותר כאשר יגיע הכסף הגדול.

מה שעצוב בסיפור הזה הוא שמשקיעים מחפשים את החברות של היוניקורן, שהוכיחו גדילה משמעותית בזמן קצר, אבל המשקיעים לרוב מתעלמים מאפליקציות קטנות שהם בדרך למעלה לטווח הרחוק.