הקמת פרוייקט

בפעם הבאה שאתם חושבים שהפרוייקט מתעכב מעבר למה שחשבתם, תקחו בחשבון שלבנות טויוטה לוקח 13 שעות ורולס רויס חצי שנה…

זמן הוא הנכס הכי יקר שיש לכל אחד מאיתנו וחייבים לדעת לנהל אותו, אנחנו צריכים לעמוד בלוחות זמנים שלפעמים הוכתבו לנו ולדעת איך לנהל את עצמנו, ואת הפרוייקט.

השאלה הראשונה ששואלים אותי על פרוייקט אחרי שמסבירים לי את הדרישות, היא כמה זמן ייקח להערכתך להרים את הפרוייקט, הייתי אומר שבשמונים אחוז מהמקרים במידה ומדובר בפרוייקט שמצריך מחשבה עמוקה, מדובר על לא פחות משלושה חודשי עבודה של איש אחד לכל הפחות, ובממוצע חמישה חודשים, אם מעורבים בפרוייקט מספר טכנולוגיות שונות לחלוטין, הדברים יכולים להתעכב, בעוד מספר חודשים, לשיקול צריך להכניס את מספר האנשים שעובדים עליו, מה כל אחד יכול לתרום, ואיך מתמודדים עם הטכנולוגיות שכמעט בכל פרוייקט צריך: אפיון, תשתית, ענן או שרת שלנו, עיצוב, חווית משתמש, דטה בייס, מערכת ניהול, אתר אינטרנט, אפליקצית אייפון או אנדרואיד או שניהם או אולי משהו היברידי.

הטכנולוגיות

איזה טכנולוגיה לבחור בשביל הפרוייקט?

הרבה פעמים הטכנולוגיות שמתחילים איתם בפרוייקטים תלויים בידע של המתכנת\ים שעובדים איתנו ובנסיון שלהם, זה יכול להיות טוב וזה יכול להיות רע, תלוי במקרה. בטווח הקצר נראה שאין ברירה, זה מה שהמתכנת יודע ועד שמצאתי מישהו שמאמין בי אין לי ברירה.. בטווח הארוך זה יכולה להיות טעות שתעלה ביוקר, עד לרמה של פגיעה בפיתוח, הטכנולוגיה צריכה להתאים לפרוייקט ולא למתכנת, אבל מצד שני יש הרבה טכנולוגיות שיכולות להיות בשימוש בסוגי פרוייקטים רבים, ועוד נתון מעניין, אפשר להחליף טכנולוגיה בהמשך זה לא סוף העולם, זה יכול לקחת זמן אבל זה תמיד אפשרי.

באופן כללי לא נכון לקפוץ על הטכנולוגיה האחרונה שיצאה, מהרבה סיבות, הסיבה הראשונה היא שהיא לא נבדקה מספיק, הסיבה השניה שאין מספיק תיעוד, שפות חדשות ומסדי נתונים מבטיחים יוצאים חדשות לבקרים, והם מבטיחים כמעט תמיד נצחון בשתי זירות

1. זמן פתוח מהיר יותר.

2. מהירות ריצה גבוהה יותר.

הבעיה היא שזמן הפיתוח בהחלט לא יהיה מהיר יותר בשפה חדשה מכיוון שקיימת עקומת למידה, ותיעוד חסר באינטרנט ולגבי מהירות ריצה גבוהה יותר, בהנחה שזה נכון, השאלה היא כמה זה הכרחי, ידוע ש NODE JS מהיר יותר מ C#, אבל רק באמת בפרוייקטים כבדים שצורכים משאבים בצורה רצינית, אפשר לראות את ההבדלים האלו, חוץ מזה שאת הפער הזה אפשר לסגור במשאבי מחשוב חזקים, והיום בענן אפשר לפתוח עוד מספר שרתים שיגשרו על הפער הזה ויתנו את הכח הנוסף, כמובן שזה יעלה לנו בכסף, אבל ברוב המקרים זה ישתלם. לעומת פיתוח שיכול להתעכב חודשים ואולי להיתקל במכשולים ולהיתקע.

בנוסף הרבה מתכנתים טוענים שלפתח ב NODE לוקח הרבה יותר זמן, מאשר לכתוב קוד ב C# או להשתמש בהמון ספריות שקיימות כבר שנים, (למען ההגינות צריך להגיד שגם ל NODE יש ספריות ותיעוד, אך לא ברמה ובוותק שיש ב C#)

אם כך המסקנה היא, לבנות את הפרוייקט בשפה שיש עליה הסכמה, שפה חזקה, שמהירות הפיתוח היא גבוהה למדי ויש מתכנתים בנמצא, אתה לא רוצה להתקע עם פרוייקט שכמעט אין מתכנתים שיודעים את השפה שלו.

הרעיון, הצוות

חייבים להקדיש מחשבה לרעיון, לממשות שלו, למתחרים, לגודל השוק, לפתרון שאנחנו מביאים, למסגרת הזמן שאנחנו מקדישים לפרוייקט ושנהיה מחויבים אליו, להשקעה הכספית שהדבר ידרוש מאיתנו, להשקעה הנפשית, לצוות שאיתנו, לתחומי האחריות שכל אחד ייטול, איך אנחנו משווקים את הרעיון לאחר שהוא נבנה או לפני שהוא נבנה, השווק יכול בהחלט להתחיל עוד טרם סיום הפרוייקט, בכדי ליצור באז ועניין.

55d0a9b11df41c06ac462b1e
מנהלי פרוייקטים והתפיסה שלהם על בניית המוצר.

תאום ציפיות

חשוב להבין למה נכנסים, לבצע הערכה ריאלית של זמן הפיתוח, זמן השווק, ההשקעה הכספית, הערכה ריאלית תשמור עלינו, לא תאכזב אותנו, נדע למה אנחנו נכנסים, ניקח אוויר למספיק זמן, אם אתה חושב שהפרוייקט ייקח לך שבועיים והוא יגמר בקושי אחרי חצי שנה, סימן שמשהו לא טוב קרה בדרך או בתהליך האפיון, הזהר ואל תקשיב לאנשים שיגידו לך שזה לוקח שבוע, אלה האנשים שלא מבינים דבר וחצי דבר בפיתוח. שום דבר לא לוקח שבוע, דברים טובים מתבשלים לאט ונכון.

אפיון.

הדבר הראשון שיש לעשות בכל פרוייקט חדש הוא אפיון, אני אישית נגד שרטוטים ודיאגרמות UML, שלפעמים לוקחים חודשי הכנה רבים, עם הזמן פיתחתי טכניקה שמשלבת בין בניית הדטה בייס ושרטוט המסכים, בין עם מדובר במסכי אפליקציה או באתר אינטרנט, האפיון צריך להיות מדויק ככל האפשר, אולם עם כל הצער בדבר רוב הסיכויים שתתרחש סטייה באפיון, בין הסיבות האפשריות רעיונות חדשים שיצוצו בהמשך, תגובת המשתמשים והרצון שלהם לראות את הדברים אחרת מהאפיון הראשוני ועוד סיבות רבות, כאשר מדובר בפרוייקט שהוא של פרילנסר חיצוני, סטייה מהאפיון תעלה לנו מעבר לזמן גם כסף, ובצדק, אין הצדקה לבקש תיקונים מהפרילנסר במקרים והוא צריך לתכנת את הדברים שוב, דמיינו מצב שהזמנתם חשמלאי ביקשתם נקודות חשמל, במקומות מסוימים, לאחר סיום העבודה, אתם מבקשים להוריד כל נקודת חשמל חצי מטר למטה, כך שהיא תהיה קרובה יותר לרצפה ולא תכער את הקיר, ההחלטה אולי נכונה, אבל היא מצריכה עבודה נוספת. כדאי להקדיש מחשבה רבה לאפיון, לעשות את המסכים שאנחנו רוצים, הפרוייקט לא צריך להיות בגרסתו העשירה והמדויקת בהתחלה, הוא צריך להיות מינימלי, בלי כל הפצ’רים שאפשר לחשוב עליהם, אבל עם תשתית נכונה שאפשר יהיה להטמיע אותם בהמשך. הדבר גם נתמך בתאורית ה LEAN STARTUP שדוגלת בגישה לבנות את הסטארטאפ בצורה פשוטה וקלה, זכרו גם את המשפט, סטארטפים לא מתים מרעב, הם טובעים מעודף משקל. אין טעם להכביד ולהקשות על הפיתוח מהיום הראשון. אנחנו רוצים לראות תוצאות מהר. ואחרי זה לשכלל אותם.

בנה את הדברים נכון מהיום הראשון.

איכות, היא לא מילה גסה.
איכות, היא לא מילה גסה.

הדטה בייס:

בניית הדטה בייס היא הבסיס אבל היא לא אומרת לנו שום דבר על ה UI, אך אם הדטה בייס בנוי לא נכון אנחנו נאבד זמן מאוד יקר בשינוי פיתוח כי הדטה בייס הוא הבלו-פרינט שלנו והשינוי שלו במהלך הפיתוח שקול לשינוי מבנה החדרים בדירה לאחר שסיימו לסייד אותה. סוג הדטה בייס תלוי בסוג הפרוייקט, זה בסדר גמור גם להיות תלויים בידע שאנשים מסוימים מביאים למערכת, שוב ניתן יהיה לשנות את הדטה בייס ולעבור מ SQL SERVER ל MONGO  וכו, אבל תמיד יהיה נחמד לקבל את ההחלטה שתשאר איתנו לאורך זמן רב, אם מדובר בדטה בייס ריאלציוני או משהו אחר, כדאי להתייעץ גם אם אנשי מקצוע, לרוב SQL SERVER יספיק, אבל בפרוייקטים שמצריכים דטה ענק ומהירות שליפה גבוהה יש פתרונות אחרים, בין עם מדובר בתשתיות DB של אמזון, מונגו, או מערכות אחרות.

UI – UX

בעולם מושלם כדאי להביא את העיצובים עוד בטרם מתחילים את הפרוייקט, ככה ניתן יהיה לראות את המערכת עוד לפני ששורת קוד אחת כתובה, זה לא תמיד פשוט, אבל יש בתחום היום המון מעצבים שעושים עבודה מצוינת יחסית בזול, כדאי להתעכב איתם על כל דף, לחלק את המערכת נכון בין הדפים, בלי להקשות על המשתמש יותר מדי ולסנוור אותו בעודף מידע. במידה השלב הזה הוא מאוד משמעותי וחשוב כי UI לא נכון יעשה שני דברים רעים, הראשון ירחיק משתמשים מהמוצר והשני ידרוש סבב תיקונים שיעלה בזמן ובכסף יקר.

הטיפ המשמעותי הוא לעשות את הדברים בצורה הפשוטה ביותר, והדבר הזה לא פשוט כלל וכלל.

לעשות את הדברים פשוט, זה הרבה יותר מסובך ממה שחושבים
לעשות את הדברים פשוט, זה הרבה יותר מסובך ממה שחושבים

תשתית SERVER CLIENT

כל פרוייקט רציני צריך תשתית בדיוק כמו שבניית מערכת כבישים, בניין או בניית דק עצים, צריכים תשתית, לפני שדופקים את המסמר, או שיוצקים את האספלט צריך להבין שהתשתית מגנה על הפרוייקט, יוצרת מסגרת וחוקיות שעל פיהם ישק דבר. דבר המוגדר על ידי המתכנתים כ-good practice ו- design pattern, מדובר בנקודות מחשבה שהתפתחו עם השנים ועם הנסיון והתגלו ככאלה שמכניסים יציבות וסדר במערכת וככל שמערכת גדלה כך התשתית יוצרת תחימה בין החלקים השונים, נותנת למפתח אפשרות למצוא דברים בקלות, להוסיף, למחוק, ולבצע בדיקות שונות במהירות וביעילות, ובכך לחסוך זמן פיתוח יקר, להמנע מבאגים, ולתקן דברים במהירות במקרה שיהיו תקלות בהמשך ויהיו…

התשתית צריכה לתת סדר, לעמוד ב DESIGN PATTERN נכונים, ולתת למתכנתים אפשרות להאיץ את זמן הפיתוח שלהם, יש להקדיש לבניית התשתית לפחות יומיים עבודה, בדרך כלל היא תהיה מורכבת מחמישה או יותר פרוייקטים,

א. MODEL

סוג של פרוייקט שמקשר בין הדטה בייס לקוד, מבצע MAPPING בין שתי היישויות האלו.

ב. BLL

המח- הסרבר שמכיל את כל הלוגיקה הדרושה לפיתוח הפרוייקט, מצריך מחשבה עמוקה ויכולות תכנות גבוהה, עם אופטימיזצית מהירות טובה.

ג. SERVICES

פרוייקט מסוג CONSOLE שנוגע לשרותים שונים במידה וצריך שירוצו ברקע כמו רובוטים קטנים ויבצעו משימות שונות, בהרבה מקרים אין בכך צורך, אבל ככל שהפרוייקט מקבל יותר נפח, הדבר נדרש.

ד. אתר האינטרנט. SITE

לגבי אתרי אינטרנט, הפיתוח עצמו יכול להעשות במקביל למומחה UI ו UX שיספק את העיצוב ה HTML הנכון ובעזרת טכנולוגיות כמו ANGULAR ניתן בקלות לשתול את העיצוב לצד התכנות בלי להתאמץ יותר מדי על תשתית מוכנה שכבר קיימת אצל רוב המתכנתים המנוסים.

ה. ADMIN

מערכת הניהול, צריכה להיות בנויה בתשתית טובה, ולגדול עם הזמן, במידה ותהיה הצדקה לכך, בגרסתה הראשונה, צריכה להיות רזה מאוד, ואפילו לא קיימת במידה ואין לה צורך.

אפליקציות

עוד משהו שאוכל זמן בניית אפליקציות, השאלות שבדרך כלל נשאלות הם, איזה סוג אפליקציה אני צריך למובייל, window, android,iphone וכו, האם אני צריך מערכת היברדית, אולי אני צריך לצאת רק עם אנדרואיד ובהמשך לפתח גם לאייפון וכו..

התשובות לכך תלויות בתקציב שלך, בכמות האנשים שעומדים לרשותך, ביכולות שלהם, במסגרת הזמן שלך, בסוג האפליקציה – האם היא חייבת לפעול בצורה מהירה, האם היא כוללת אלמנטים כמו מפה, או משחק, או שהיא בסך הכל נראית כמו אתר אינטרנט פשוט.

בכל מקרה אפליקציה כמעט תמיד לוקחת זמן פיתוח משמעותי, ומערבת עוד גורמים חיצוניים שמאטים את הפיתוח, אולם במקרים רבים אין ברירה.

ענן או שרת ייעודי

איפה אתה מאחסן את הקוד? עלויות של שרת? מחירים? מה עדיף לאחסן בשרת משלנו או לקחת משהו של אמזון, התשובה תלויה בסוג הפרוייקט, האם מדובר במשהו שמצריך אבטחה שלא יכולה להיות בענן? לדעתי במידה ואין לך שרת משלך, כדאי לפתוח באמזון או באזור (מייקרוסופט) שרת לצורך בדיקת היתכנות במהלך החודשים הראשונים להקמת הפרוייקט, מאוחר יותר אפשר לעבור לשרת משלנו, או לחוות שרתים משלנו, בזמן הזה נלמד גם את כמות המשאבים שהמערכת צורכת וזה יעזור לנו לקבל את ההחלטה הנכונה יותר.

Growth Hacking

השילוב בין המערכת שאנחנו בונים לבין היכולת שלה להיות ויראלית צריך להיות חלק בלתי נפרד, הכנסת “תשתיות ויראלית” כאלו יקלו על המשך בהבאת משתמשים נוספים, שירחיבו את האפליקציה וגם יביאו משקיעים לבדוק מקרוב את האפליקציה שלך.

MARKETING

השוליים קצרים בכדי לתאר את מאמצי השווק שחברה צריכה לעשות בכדי לשווק את האפליקציה\מוצר שלה. רק אומר שמדובר בהרבה עבודה, וברוב המקרים גם בהרבה כסף

לסיכום, כמו ששמתם לב, יש המון עבודה על הפרוייקט, אין להקל ראש בדבר, נגעתי פה בקצה המזלג ורק בחלק מהדברים,  זאת אומרת שגם אם עשיתם נכון את הדברים, הדרך להצלחה לא פשוטה, והסיבות הרשומות פה הם למעשה מהוות את הסיבות שהפרוייקט תקוע איפשהו, מחכה לקבלן של האנדוראיד שיתאם עם האיש UI בגלל שיש קצר בתקשורת עם הבחור של ה DB.

הדרך להצלחה רצופה קשיים..

הנתיב להצלחה מסובך יותר ממה שאנשים חושבים
הנתיב להצלחה מסובך יותר ממה שאנשים חושבים

אבל כדי שדברים יצליחו  צריך לבוא ממקום של רצון לשנות ותשוקה ולא ממקום של לחץ, כי האושר נמצא ביצירה וזה מהות הרעיון של מוצר חדש שמייצג אותך ואת תפיסת עולמך.

שינוי צריך להגיע ממקום נקי
שינוי צריך להגיע ממקום נקי

וזכרו תמיד לעבוד עם מקצוענים, דברים זולים עולים ביוקר…

קחו רק מקצוענים, זה אולי נראה שהם עולים יותר.
תמיד יהיה מישהו זול יותר

טעמו המתוק של המחיר הזול נמוג הרבה לפני טעמה המר של האיכות הירודה.

שאלות ופניות ניתן לקבל דרך דף צור קשר

כשלונות מפורסמים

I failed 3 times in college. I applied 30 times to get a job but I have always been rejected. When KFC came to China for the first time, we were 24 to apply and I was the only one to be dismissed. I wanted to go into the police and there were 5 positions, I was the only one not to be accepted. I applied 10 times to return to Harvard University USA and I was rejected.

Jack Ma, Alibaba Creator, and 22nd World fortune according to Forbes in 2015 with $ 29.8 billion

ג'ק מא, מייסד עליבאבא.
ג’ק מא, מייסד עליבאבא.

אנשים אוהבים סיפור הצלחה שמאחוריו יש הרבה כשלונות, כי זה מראה על האופי של האדם, הוא לא היה מפונק, הוא נכשל כמו הרבה אחרים, אבל הוא פשוט לא ויתר, וגם אם הוא היה צריך לסגור את העסק ולפתוח עוד עשרה אחרים, ההתמדה והנחישות שלו השתלמו בסופו של דבר.

5558be515410433b3c5e2a5f
קשה לנצח אדם שלעולם לא נכנע.

אברהם לינקולן דוגמא מפורסמת לנחישות והתמדה.

1832 הוא איבד את משרתו, וגם הובס בבחירות לבית הנבחרים של המדינה שלו.

1833 נכשל בעסקים.

1835 אהובת לבו מתה.

1836 הוא עבר התמוטטות עצבים.

1838 הובס בבחירות למישרת דובר בית הנבחרים של המדינה.

1843 הובס בבחירות כמועמד לקונגרס.

1848 הוא הפסיד בבחירות לכהונה שניה לקונגרס.

1849 הוא לא זכה למשרת הממונה על הקרקעות.

1854 הובס בבחירות לסנט.

1856 הובס במועמדות לסגן נשיא ארה”ב.

1858 הובס שוב בבחירות לסנט.

ציטוט של אברהם לינקולן מ-1958:

 “עכשיו אני האדם הכי אומלל עלי אדמות. אם מה שאני מרגיש היה מתחלק שווה בשווה בין כל המין האנושי – לא היה אדם מאושר אחד על פני האדמה”

1860 אברהם לינקולן נבחר כנשיא ארה”ב.

הבעיה עם כשלונות שהם משאירים לנו טעם רע בפה, לפעמים גם כוויה, נכון היא לא פיסית, אבל היא לא פחות פוגעת, וגורמת לנו להתרחק מהחוויה הלא נעימה הזו ולהמנע ממנה כמה שיותר, מה שיותר נכון לעשות הוא לנתח את הדברים ולהבין מה היתה הבעיה, ואיך להבא מתגברים על המשוכה הזו ודומיה.

בסוף אני אנצח
בסוף אני אנצח

 

משקיעים, דברים שחשוב לדעת

ישנם כמה שאלות שצריך לשאול את עצמך בנושא המשקיעים, השאלה הראשונה האם אתה צריך משקיע? האם אתה יכול להסתדר בלי משקיע ובלי להוציא סכומים גבוהים ויקרים מהכיס שלך, מניסיוני אם אתה יכול להסתדר ללא משקיע עדיף לך לא לקחת כסף.

באילו מקרים לא צריך משקיע?

1. אם המוצר שלך יהיה רווחי בחודשים הראשונים לקיומו, או לחילופין יעורר באז מאוד גדול שימשוך אליו קהל רב. במקרה כזה ייתכן ולעולם לא תצרך משקיע, או שהמשקיעים ירדפו אחריך, או שאתה תקבל תנאים הרבה יותר טובים מאשר המשקיע היה נכנס מהיום הראשון. (הבעיה היא שכמעט בכל המקרים, אתה לא יכול להיות בטוח בוודאות שזה אכן מה שיקרה)

2. במקרים שהעלות פיתוח ושווק היא נסבלת ואתה יכול לבצע אותה לבד, או שהצוות שלך מוכן והחליט להרים את הכפפה ויכול ורוצה לקחת את הסיכון הזה, במקרה הזה חשוב גם להגדיר לוחות זמנים בכדי לדעת לעמוד בהם, ולא לגרום לתסכול אחרי שעוברים החודשים ואנשים עדיין מצד אחד מחויבים למיזם ומצד שני נגמרת להם הסבלנות. (גם במקרה הזה אתה לא יכול לדעת בוודאות שהמוצר שלך יזכה להצלחה, אלא אם אתה בטוח ביכולות התכנותיות, עיצוביות, ושווקיות של המוצר שלך, ובדרישה העתידית של השוק למוצר שלך)

הערה חשובה מנסיוני שלושה חודשים הינו משך הזמן שאתה יכול לשכנע אנשים להרים מוצר בטא ללא תשלום, ולהוציא אותו החוצה, מעבר לשלושה חודשים משום מה המוטיבציה והאמונה של החברים במוצר מתחילה לרדת, אל תשכח מדובר בצוות שנותן מעצמו, עובד בחינם ומחכה לתוצאות. פידבקים של משתמשים הם מאוד חשובים, ואם המוצר מתעכב מתחת לראדאר זמן רב, גם המתכנתים עצמם יכנסו לתסכול, חסרון נוסף בגלל שלא קיבלת איזון חוזר מהמשתמשים ייתכן שאתה ממשיך לפתח בכיוון לא נכון את המוצר.

נחזור לעניין המשקיעים..

הבעיה היא שקשה להסתכל לעתיד ולדעת מה יהיה, במיוחד אם אין לך ניסיון, הרבה מנטורים יגידו לך את המשפט הבא, אם נותנים לך כסף תיקח, אני לא מאמין בזה, גם הבנק רוצה לתת לי כסף ומתקשר כל שני וחמישי שאני אבוא לקחת הלוואה, אני לא מגיע, כי אני יודע שהכסף יגיע עם תג מחיר – ריבית, חייבים לשפוט כל מיזם והשקעה לגופו ולהבין מה הצורך של הכסף, במה הוא ישרת, האם אפשר להסתדר בלעדיו, האם מדובר “בכסף חכם”, מה האינטראקציה של המשקיע עם היזמים, ומה הכח שלו בתוך הדירקטוריון, על כמה אחוזים החברה מוותרת, לכמה זמן פיתוח או שווק הכסף של המשקיע יספיק, ומתי צריך להתחיל לנסות לגייס עוד כסף, גם אם יתמזל מזלך יחסית ואחרי הסיבוב הראשון שלקחת הכסף נגמר והלכת לסיבוב השני ולקחת כסף וגם הוא נגמר, לאט לאט המשקיעים מתחילים לשאול את עצמם, רגע, כמה סיבובים עוד צריך? ובכל סיבוב אתה חייב להעלות את הווליואציה בכדי לשכנע את המשקיעים הראשונים שהם אכן נכנסו בתנאים הכי טובים, ובכדי להראות לשוק שהמוצר שלך רק הולך “ומתייקר”, הלופ הזה הוא מסוכן ולא תמיד נכון.

אבל לפעמים אין ברירה..

באיזה שלב צריך להכניס משקיע?
אין חוקים בעניין הזה, יש חברות מצליחות שהכניסו משקיע על סמך מצגת בלבד וגייסו כסף, והצליחו והיתה להם אינטראקציה מעולה עם המשקיע, והכל הצליח, עם עבודה קשה כמובן, ויש חברות שלא הצליחו לגייס אפילו כשהיה להם מוצר עובד ולפעמים מרוויח

איזה סוג משקיע אנחנו צריכים?
בעקרון קיימים שני סוגי משקיעים, יש את המשקיעים הקטנים, שהם יכולים לתת לכם את הדחיפה הראשונית, השקעה ממוצעת יכולה להיות בין עשרת אלפים דולר למאה אלף דולר, המשקיעים האלו יותר מאמינים ביכולת שלך, אולי הם מכירים אותך, הם רואים את ההשקעה בתור השקעה חכמה בבן אדם, הם קונים למעשה כמה חודשי עבודה ממך, ואם יהיה לכם מזל ותצליחו הם יחזירו את ההשקעה בעשרות מונים, כמובן שיכול להיות שהכסף ייגמר, או לא יספיק לטווח הארוך, או שבחרת תחום קשה או כל אחד מאלף דברים אחרים שבסוף מפילים מוצר.
הסוג השני של המשקיעים, הם קרנות וחברות יותר רציניות, הם מחפשות לראות את הנתונים באנליטקס, את הקפיצה הגדולה בכמות המשתמשים, הם מחפשות את היוניקורן, החלום הרטוב שלהם הוא למצוא חברה כמו פייבר, או כמו וייז, שהיא בתחילת דרכה אבל עם עליה מאוד משמעותית בצריכה, צחוק הגורל הוא שאם אתה לא נמצא במקום הזה אז הם יסיימו את הפגישה מהר מאוד, ולא משנה איך תראה המצגת שלך, ואילו אם אתה כן נמצא במקום מעולה והמוצר שלך מרקיע שחקים, לא בטוח שאתה רוצה שהם יכנסו, או לפחות אתה יכול לשנות את אחוז ההשקעה שלך ולמצב את עצמך במקום הרבה יותר טוב, האמת היא שבשלב הזה דווקא החברות האלו ישמחו לשלם לך הרבה הרבה יותר, כי אתה נחשב בעינם בתור “מניה בטוחה” יחסית.

תוכנית עסקית בעיני המשקיעים
נתקלתי במהלך חיי בהרבה משקיעים מחלקם מאוד התרשמתי מאחרים פחות, כל יזם מתחיל יודע שמשקיעים הם עם עסוק והם מקדישים בממוצע רבע שעה למצגת ונפגשים עם לפחות עשרה ביום, בין אם זה נכון או לא, המשקיעים מפתחים לעצמם חוש,
בעניין התוכנית העסקית שמתי לב שהמשקיעים מתחלקים לשניים

1. אולד סקול, תכין לי תוכנית עסקית שמראה לי שאני אחזיר את הכסף בתוך זמן סביר.
אולד סקול, רוצה שתוכיח לו שהעסק שלך כמו כל עסק ייצר לו רווחים עבור ההשקעה שלו, תוך פרק זמן סביר. ויכול להיות שבאמת קיימת תוכנית עסקית שרירה וקיימת מאחורי העסק שלך, ואולי אתה יכול לרשום כמה גרפים ושורות באקסל כמו שראית בכתיבת תוכניות עסקיות, או כמו שלמדת בקורסים שונים לכלכלה שכוללים רבעונים, הכנסות הוצאות וכמובן רווחים.

האמת היא שבהתחלה הדבר הוודאי היחידי הינו ההוצאות, וגם בשביל זה אתה צריך לבדוק עלויות לעומק, של שרתים, שעות תכנות ופיתוח, משרד אם צריך וכו.
לגבי ההכנסות, הנייר סופג הכל, ההנחה שתגיע לרווחיות תוך פרק זמן מסוים מבוססת על נעלמים שמבוססים על נעלמים אחרים וכו.מה לגבי שרותים חינמיים מתחרים, מה לגבי מתחרים שאתה עוד לא יודע שהם מתחרים שלך, אילו אופציות אחרות יש בשוק, אתה תצטרך לשכנע את המשקיע למה שישלמו לך ולא פחות חשוב מי ישלם לך? הגולש? פרסומות? B2B? B2C? איזה מודל עסקי אתה הולך לבצע?

רצון המשקיע לראות טבלאות הערכות ויעדים הוא ביסודו נכון, וגם הוא בוחן אותך בתור יזם, אם תציג לו מדדים שתלושים מהמציאות, באותו רגע הוא יתייג אותך בתור חולם חלומות שרגליו אינם נטועות בקרקע ויתרחק ממך. אבל מהי מציאות…

2. משקיעים שרוצים לכבוש נתח שוק ולהגיע לכמות משתמשים גבוהה בלי תוכנית עסקית ברורה להחזרת ההשקעה.
הסוג השני של המשקיעים שנתקלתי בהם, פחות מעוניין בתוכנית עסקית כתובה לתפארת, הם יודעים כבר שהדבר היחידי שהם יכולים ללמוד מהערכות שלך זה את הגישה האופטימית שלך, וזה יתן להם מידע מי ניצב מולם, וכמה הוא “מחרטט” אותם, מה שמעניין אותם באמת, מעבר לנסיון שלך ולצוות, זה מספרים באופן כללי, הם יודעים שאתה תצטרך מאה אלף דולר לפיתוח ועוד חמישים אלף דולר לשווק, ויכול להיות שאם תשכנע אותם שתביא עבור המספרים האלו נניח X משתמשים נאמנים בזמן סביר הם יודעים שכבר אפשר למכור את החברה הזו אלאה, גם אם אין לה מודל עסקי מובהק, זאת אומרת גם אם החברה לא מוכרת כלום, אבל בהגדרה יש לה כמות משתמשים שלא נקנתה סתם בכסף, אלא משתמשים פעילים שלא נוטשים במהירות את המוצר, יש לך משהו שהוא שווה ערך, ותפסת נתח משמעותי בשוק עם פוטנציאל לגדילה.

הבעיה היא לדעת איזה סוג של משקיע אתה הולך לפגוש מבין השניים עוד לפני הפגישה, אלו שרוצים שתשכנע אותם שהתוכנית העסקית שלך היא ברת ביצוע, או אילו שמנסים להסתכל על התמונה הגדולה, ולקמט את המספרים למשתמשים ולכיבוש שטחי שוק, אני מוצא את הסוג השני בתור אנשים עם יותר חזון, רצון לגדול, הבנה בשוק ובכוחו, בסופו של דבר המשקיעים האלו יגרמו לך למלא לא פחות טפסים, אבל הם לרוב יסמכו עליך יותר מהסוג הראשון.

הטיימניג של המשקיע.
רוב היזמים לא מודעים לכך ,אבל הרבה חברות השקעה מחויבות להפגש עם יזמים בכדי להמנע מפספוס הזדמנויות גדולות ולאו דווקא בגלל שיש להם כרגע את הכסף להשקיע. חברות גיוס וקרנות להשקעת כספים חיות מגיוסים על פי מחזורים, החל מזמן מסוים הם למעשה מחויבים להשקיע את כל הכסף שהם עצמם גייסו ממשקיעים דרך הקרן שלהם, הם כרגע נמצאים בשלב שלא באמת מעניין אותם להכנס למוצר – אלא אם הם יזהו יוניקורן, במידה ותוכל לדעת באיזה שלב הקרן? כמה כסף זמין יש לה? כמה היא מחפשת כרגע השקעה? והאם היא מעוניינת להתפשט לשווקים שהמיזם שלך לוטש אליו עניים? תוכל לדעת גם מה הכוונות של המשקיע, ממש כמו בדייט רגיל.

המצגת זה אתה

לפני שהמצגת מתחילה, אתה נבחן, מי אתה בכלל? איזה טיפוס אתה?

לרוב, אנשים מזהים תכונות שהם אוהבים או לא אוהבים בבן אדם ומקטלגים אותו בקבוצה על פי הנסיון חיים שלהם, ככה אנחנו עובדים וזה בסדר גמור, הבעיה שהקיטלוג הזה לא מדויק בלשון המעטה, אם תנסה לעשות פוקר פייס, אז אתה תשויך לקבוצת הפוקר פייס, אולי חסר רגשות, אולי קר רוח, אם תנסה להכניס יותר מדי רגש, אז מיידית הגעת לקבוצה שההגיון חלש יותר מהרגש, אם תנסה להיות דומיננטי אז אתה לא צנוע ואולי קשה לעבוד איתך.

להגיד תהיה אתה כי כל השאר תפוסים, זה נכון, אבל קצת פופוליסטי,

עובד פחות בחדר מלא משקיעים

 

להיות גרסה טובה יותר של עצמך בעיניי עדיף, כדאי להיות ישיר אבל נעים, אחד שיודע לאן הוא הולך, אבל מצד שני יודע גם לתקן טעויות, ולהגיד אני לא יודע, או טעיתי, בלי אגו, שהמטרה שלך היא הצלחת המיזם וגמישות בקבלת החלטות, אם אתה יודע שאתה צריך לעבוד על חלק מהדברים האלו, אז כדאי, כי למשקיע הכי קל לפסול את המיזם אם הוא לא אהב את הדרך בה דיברת, את טון הדיבור, אם השתקת מישהו בגסות במהלך המיזם, אנשים שמים לב למיקרו אקסרפרסיינז, כדאי שתשים לב גם אתה.

צניעות לא מעידה בהכרח על חוסר בטחון

מצגת והצגת המוצר
כמה שאלות שאתה צריך לשאול את עצמך, בהנחה שיש לי מוצר קיים, האם אני צריך מצגת?, מה המצגת כוללת?, מה סדר הצגת הדברים? מה אורך המצגת? כמה שקפים היא כוללת? באיזה טכנולוגיה לעשות אותה? ולא פחות חשוב מכך מי מציג אותה? וכמה זמן יש לו בכדי להציג אותה, האם מדובר בדקה, או בחמש דקות? ממה צריך להתחיל? מה צריך לשדר מבחינת בטחון עצמי ויכולת עמידה ביעדים? כל הדברים האלו יירשמו בפרמטרים תת הכרתיים אצל המשקיע ויגרמו לו להחליט אם הוא רוצה להמשיך את ההכרות איתכם ואם לאו

האם אני צריך מצגת?
כדי לענות על השאלה הזו, צריך להבין מה אתה רוצה להשיג?
גם אם יש לך מוצר עובד וקיים, אולי אתה רוצה להציג סטטיסטיקות, מתחרים ועוד לכן אתה צריך מצגת, לפעמים למכור את החלום יותר קל ונכון מאשר להראות את המוצר, בטח שהוא לא מוכן מספיק.

מה המצגת כוללת?

מכור את הבעיה, לא את המוצר
מכור את הבעיה, לא את המוצר

הדברים החשובים הם: מידע תמציתי על הדרך שלך לפתור בעיה אמיתית שקיימת, הצוות שגיבשת ואיזה ניסיון יש לו, המתחרים שלך, כי הרי ידוע שכאשר אין מתחרים סיכויים רבים שגם אין שוק, תוכנית עסקית בקווים כללים, או פלח שוק שאתה מכוון אליו, למה מיועד הכסף, הדרך שלך להכנס לפלח השוק, סטטיסטיקות ופה צריך להזהר מאוד, אל תכניס שווקים שלמים, לדוגמא, משתמשי הטלפון בעולם, או משתמשים בעולם שקונים באיביי וכו, תהיה ריאלי זה מוכיח למשקיעים שאתה מחובר לקרקע ולא חי בחלום, אם אין לך סטטיסטיקות משלך קח את אלו של המתחרים, ותסביר על החוזקות שלך מולם, מצגת שלא בנויה נכון או שגורמת לצופה לאבד את הריכוז, או מכניסה פרטים שהם על סף הדמיון תעורר תרעומת בקרב המשקיע והוא יעצור ויכנס בך באותה נקודה, צריך להיות זהירים מאוד באופטימיות שלנו, הרבה יזמים משתמשים במושגים כמו, לשנות את העולם, או להיות הפייסבוק הבא, או הוויז הבא, או הוויז בשביל עולם ה XYZ, הדברים האלו מסוכנים, נדושים, ונשמעו לא פעם על ידי יזמים בעלי בטחון עצמי גבוה מדי, אם אתה עף גבוה מדי, תזהר שהשמש לא תשרוף את הכנפיים שלך…

שאלות שישאלו אותך בסיום המצגת יכולות להיות, מה הדבר הראשון שאתה עושה עם הכסף שקיבלת? האם אתה או הצוות שלך לוקח משכורת וכמה? מי אחראי בחברה על השווק?, לכמה זמן יספיק לך הכסף שאתה מקבל מאיתנו? איך אתם הולכים להתגבר על הבעיה של המרקטינג? לדוגמא, צריך להתכונן טוב מאוד לשאלות האלו ולענות עליהם בצורה מקצועית, צנועה ונכונה על פי מה שאתה והצוות שלך פועלים, אל תנסה לעקם את האמת, במידה והמשקיע שואל אותך שאלה שאתה לא בטוח בתשובה, אפשר לענות: אני צריך לבדוק את זה, אני רוצה להגיד סתם דברים שאני לא בטוח בהם, זה עדיף מלענות תשובה שתעורר סדרת שאלות שעליהם יהיה לך יותר קשה לענות.

מה סדר הצגת הדברים

“יש רק דרך אחת לנצח במאה מטר תתחיל הכי חזק שלך ולאט לאט תגביר…”

מכיוון שזכרון הוא דבר חלש אצל רוב האנשים, רוב המשקיעים יזכרו למחרת רק דבר אחד או שניים על המיזם שלך, לכן תתחיל עם הדברים שאתה רוצה שיזכרו אותם בסוף המצגת.
מה הנקודה הכי חזקה?, הצוות?, הפתרון שאתה מביא? זוהי נקודת ההתחלה שלך

מה אורך המצגת
אין פה כלל ברזל, להערכתי מדובר באזור 8-14 שקפים, גם אם יש דברים שלא מוצגים במצגת אין חוק שאומר שאתה לא יכול לדבר עליו. אבל גם אין חוק לכמות השקפים, זה יכול להיות גם יותר וגם פחות,

איך נכון להעביר את המצגת
חשוב לפני המצגת להציג מי אתה, מי נמצא איתך, כדאי שמציג המצגת ידע לעמוד מול קהל, בקול יציב, שפת גוף בוטחת, לדבר עם בטחון, להקרין יכולת לספק את הקבלות, אבל להשאר צנוע במטרות, כמו שנאמר מקודם להיזהר מאוד ממשפטים מתנשאים, כמו אנחנו הפייסבוק הבא ובהגדרת מטרות ריאלית, משקיעים יעדיפו לפעמים ללכת עם מישהו אשר אינו מתנשא ומרוחק, אלא נעים חייכן ורענן אפילו שהמוצר שלו יותר בעייתי, מאשר עם מישהו שמקרין ריחוק ומשדר שהוא יודע הכל ואין שום דבר בעולם שאפשר ללמד אותו. יחד עם זאת החיוך לפעמים נתפס כצבוע, וביישנות נתפסת כצניעות בתת מודע, בסוף היום המשקיע ישפוט אתכם, אם אתה מאמין במוצר, תנסה לחשוב על הדרך הכי נכונה מבחינתך להעביר את המסר, למכור את המסר בכנות, להראות שאתה עשית מחקר, בדקת, יש לך נסיון, הצוות הנכון עומד מאחוריך, קיים צורך רציני למוצר הזה, תגרום להם להבין שאתה הולך לעשות את זה, ולהם יש אפשרות להצטרף, אבל תעשה את זה בצורה אלגנטית בלי להגיד את זה ישירות. הדברים שלא נאמרים, הם לא פחות חשובים מהדברים שנאמרים.

להבין את הכח של NLP, איך לגרום לאנשים לחשוב על דברים, כמו הצלחה וכסף בלי להגיד את המילים האלו ישירות

המצגת עצמה
מבחינה טכנולוגית מומלץ לעבוד או עם power point או עם prezi

כדאי ללוות כל שקף או מסך בתמונה, רוב האנשים הם יותר ויזואליים, קל להם לזכור תמונה, ובנוסף מתי שאתה תדבר יהיה להם משהו להסתכל עליו ולחשוב, הם יהיו מהופנטים לתמונה והדבר יעזור לרעיון להכנס לתת מודע שלהם.

תמונות ורעיונות עדיפות ממשפטים ארוכים, כך גם נהג סטיב ג’ובס במצגות שלו. לא תמצאו שם טקסט ארוך. תמונה אחת עדיפה על אלף מילים…

המצגת צריכה להיות מחוברת לזמן שיש להציג אותה, יש מצגות שכל שקף שלהם לוקח דקות ארוכות להבין אותו, אז כשיש דקה לעבור על כל המצגת, היזם ירגיש כאילו הזמן הסתיים והוא לא הספיק לסיים את המבחן

קריאת שפת הגוף של המשקיעים בחדר.
חשוב להציג את המוצר ולהשאר בקשר עין עם המשקיעים, אם הם לא מבינים משהו ויש להם שאלות, לענות להם, לתת להם את הבטחון שאתה מבין אותם, שאין לך חששות במילים אחרות שלא יאמרו אתה מבטיח להם שהכסף שלהם יועבר לידיים בטוחות.

המכשול הגדול ביותר לאחר שתוכיח באופן חד משמעי שהצורך קיים, הוא היכולת להראות שאתה יכול לספק את הסחורה (You can deliver…) הרבה יזמים נוטים לחשוב שמרגע שיש להם תזרים מזומנים ורעיון טוב הם פתרו 90 אחוז מהבעיות שלהם, אין דבר רחוק יותר מהמציאות, במקרה הטוב הם פתרו 5 אחוז מהבעיות שלהם, לקחת רעיון טוב, ולהפוך אותו למוצר מנצח זו אומנות לשמה והיא מצריכה יכולות רבות בדיציפלינות שונות, עיצוב, קלות שימוש, חידוד הבעיה, התמקדות נכונה בחלקים שונים של המוצר ובצרכים שונים של הלקוח, יכולת שווק, מציאת לקוחות, שימור הלקוחות, עמידה בלוח זמנים, פיתוח חלק ונכון של המוצר ועוד ועוד.

אנחנו מציעים להתייעץ לחשוב ואז לפעול, ניתן ליצור קשר ולהתייעץ איתנו ללא שום עלות בדף צור קשר ולקבל את ההדרכה הנכונה לטעמינו כיצד כדאי ונכון לפעול.

מרגע שהספינה יוצאת לדרך ובוחרים מתכנים ועושים טעויות בטכנולוגיה שנבחרה, בבחירת היעדים, במיקוד של המוצר, ביציאה מול איזה פלטפורומות (ווב, אייפון, אנדרואיד וכו) ברגע שנעשית טעות בדרך הזו, היא יכולה לגזור גזר דין מוות פשוטו ומשמעו על כל הפרוייקט, לדוגמא אם זמן הפיתוח יתארך כי כמות המתכנתים שלקחת היתה לא נכונה, היעדים שהצבת הצריכו פיתוח של שנות אדם הרבה מעבר למה שבפועל הזמן איפשר לך. טעויות כאלו גורמות בעיקר בהתחלה, הם קריטיות ואחרי זה לשנות כיוון ולסובב את הספינה לכיוון אחר יכול לקחת המון זמן, וכמה שהספינה יותר גדולה ככה הסיבוב עצמו יותר גדול ויותר כואב.

 

תפיסת המציאות, או מהי המציאות? ולמה זה יכול להכשיל אתכם כאשר אתם חושבים על המוצר שלכם

בואו נדבר רגע על המציאות..

מציאות? של מי היה בדיוק הרעיון הזה..
מציאות? של מי היה בדיוק הרעיון הזה..

שאנחנו אומרים מציאות, למה בעצם אנחנו מתכוונים, למציאות של מי?

כאשר אנחנו בשלב הרעיון, ויש לנו משהו שמתחיל לקבל צורה, משהו שגורם לנו להתהפך בלילה ולחשוב עליו, האם באמת יש לנו את הוייז הבא ביד? או אפילו רבע מזה? אולי בעצם אנחנו חווים איזו שהוא טוויסט במציאות?
קשה לבטוח במציאות שאנחנו חווים, יש שאומרים שהמציאות היא תגובות כימיות שמשתנות על פי זמן, תזונה, הורמונים, סמים, שתיה, עישון, אישיות ועוד. אדם שצורך הרואין, מעשן, או שותה, רואה מציאות קצת שונה מהמציאות שהוא חווה במצב “ניטראלי”, וכמובן שהמציאות שונה בין אנשים שונים, נשאלת השאלה הבאה: מי אמר שאותו המצב הניטראלי הוא המצב הנכון? – האמיתי?
תפיסת המציאות הריאלית\ניטראלית – אם בכלל יש דבר כזה – גם משתנה מכיוון שכל יום אנחנו צועדים לתוך העתיד.

רעיון המיזם יכול להיות מתורגם נכון להצלחה בשני מקרים עיקריים – ממש כמו במניות

א: אתה ראית את המציאות נכון, צפית נכונה את הכיוון של המניה.. במקרה של המוצר, גילית את הצורך, את הטרנד, או הביקוש.
ב: דמיינת מציאות אחרת, מציאות שבה באמת יש צורך במוצר דומה למה שאתה מפתח.

כל אלו לא מקנים לך הצלחה, אלא התחלה טובה, במידה ותתעכב או שתבצע טעויות במהלך הדרך, כמו במשחק קוביות אתה יכול לחזור לנקודת ההתחלה, או אפילו לפחות מכך.
האמונה ברעיון, מוצר, בבן אדם, וכדומה בטווח הקצר עולה על תפיסת המציאות וטוב שכך, בלי הדמיון לא היו שאיפות, לא היה אייפון, מוצר שלימד את הציבור שהוא זקוק לו.
ואם המוצר מצליח הוא משנה את המציאות.

כמובן במידה והמוצר לא מצליח, אנחנו מאוכזבים, שלא צפינו התפתחות מסוימת כמעט כולנו מכירים את זה, לפחות כל מי שניסה.

אחד הטיפים הטובים נאמר על ידי אלפרד אדלר:

“לך אחרי הלב שלך אבל אל תשכח את הראש שלך”

55fc7886b3e7c20938e27ad1

הרבה מאוד סטארטאפים שמים את יהבם על רעיון שלהבנתם יצליח, ישנה את העולם, לדוגמא מישהו רוצה לבנות מערכת שטוענת טלפונים בתשלום דרך מכונות, הכוונה למכור בטריות במכונות, אותו אדם מדמיין מציאות של מכונות בכל פינת רחוב להחלפת סוללות, האם זה רעיון טוב?, כמה זמן הוא יחזיק מעמד? מה יקרה עוד כמה שנים שהטכנולוגיה תשתנה מהותית והבטריות יחזיקו הרבה יותר זמן מעמד ללא צורך בהחלפה?
כמה זמן ייקח לו לפתח את המוצר הזה ומה הוא יעשה איתו לאחר שהמוצר יאבד מהרלוונטיות שלו?

מה קרה לבלוק באסטר? מישהו זוכר אותו? מה קרה לטלפונים הלוויינים? האנטנות שנמצאות בכל מקום גרמו להם להיות מיותרות.
אבל תפיסת המציאות היא יותר רחבה מצפייה של מה הולך לקרות בעתיד, אתם חושבים על המוצר, ואיך הוא יצליח אבל בלי הבדיקות הנכונות ייתכן שתבזבזו הרבה מאוד זמן וכסף.

שמעתי על הרבה מאוד רעיונות של יזמים שהודו אחר כך שלא ניתחו את המידע כמו שצריך, ואם כשלון ביזמות היתה קורלציה לתאונות דרכים, הייתי אומר שחוסר מחקר רציני, הוא גורם מספר אחד בסגירת עסק, ואגב כל עסק.

איך המח שלנו משנה את המציאות.
למח שלנו לפעמים יש תכונה של הטיית המציאות, המונח המח השקרן

1004912_10151752290464526_811225212_n (1)
אולי אנחנו חיים בפנטסיה

“המח עוקף עובדות שלא נוחות לו ומביא בחשבון יותר מדי הנחות שמתבררות כמופרכות.”

המינוח מדבר על מציאות אחרת, פרי הדמיון ועדיין לא מדובר בדבר רע אבל המח ישכנע אותנו בדרכים של אינטואיציה, רצון טוב, תקווה, ועוד טכניקות תת הכרתיות שאינן בשליטתכם שיש לכם את המוצר המנצח. האם באמת כך הדבר?

גישה מעניינת, לא הכל אמפירי ,הרבה דברים שקשורים בעיקר לעתיד נתונים לפרשנות.
גישה מעניינת, לא הכל אמפירי ,הרבה דברים שקשורים בעיקר לעתיד נתונים לפרשנות.

אז מה כן אפשר לעשות בכדי לאשש את התיאוריות שלנו שיש בידנו מוצר מנצח, ואנחנו לא הוזים?.

1: לשתף, לשאול, להתייעץ
איך מתמודדים עם רעיון, שבליבנו אנחנו בטוחים שהוא יצליח? יש את האנשים שאומרים לא לספר את הרעיון לאף אחד כי יכולים לקחת אותו ולבצע אותו, אגב קיים הגיון מאחורי הטיעון הזה כי ידוע שהדרך הכי טובה להרוג רעיון הוא לקחת אותו לישיבה…

הרעיון וחוזקו כפי שהוא מוערך בישיבה

מצד שני, למה לא?
אני טוען שלאנשים אחרים אין את המחויבות לקחת לכם את הרעיון ולבצע אותו ודווקא הדרך להתמודד עם המח השקרן, היא להתייעץ, לשאול, לחקור, לעשות סקרים, לדבר עם אנשים שעשו משהו דומה, לקבל הצעות מחיר, לבדוק את השוק, לחפש מוצרים דומים, לחפש מתחרים, להסתכל על מחירים, אולי אפילו לעשות סיעור מוחות עם כמה אנשים מכל קצוות הקשת, לא רק קבוצה אחת, בדרך לתשובה שלכם.

עם מי להתייעץ?

יש תפיסה הגורסת כך: תתייעץ רק עם אלה שהצליחו? כי הם כבר עשו את זה, לעניות דעתי אנשים זה לא נכון, אנשים שנכשלו יכולים להצביע על המון מכשולים שאנשים שהצליחו כבר שכחו או היה להם מזל.
אפשר לקבל עצות מכולם אפילו מאמא שלכם שאתם חושבים שהיא לא מבינה, אבל יש לה נסיון של שנים בדברים שונים שחופפים לדברים שאתם צריכים, אולי זה לא קשור למוצר, אולי זה קשור לבן אדם שאתם רוצים להכניס כשותף או לעשות איתו עסקים, להקשיב לעצה לא עולה כסף.

בעיה נוספת שנוצרת בתהליך הזה היא קבלת עצות מנוגדות מאנשים מנוסים, הרי מה קורה אם מישהו אחד אומר לך רעיון מצוין והשני פוסל אותו על הסף? על זה נאמר:

A smart man only believes half of what he hears, a wise man knows which half.

או במילים אחרות, אתה תצטרך בסוף היום להוציא מהתוכן שקיבלת את הדברים שנראים לך הכי הגיוניים, (לא בהכרח הדברים שאתה רוצה שיקרו)
כמו שמישהו חכם אמר לי פעם:

“כדאי לך יותר להקשיב לאנשים שאומרים לך למה לא, מאשר למה כן ולחקור את הסיבות לעומק.”

אבל מה קורה אם כולם אומרים לך שזה בלתי אפשרי?, לא כדאי לך! אל תתקרב!, ואתה בכל זאת חושב שזה אפשרי, כמובן קיימת האפשרות (לרוב הקלושה) שאתה צודק ויש המון דוגמאות של אנשים שהלכו באופן מוצהר נגד הזרם והצליחו!, אבל תסתכל על המנורות האדומות ואל תתעלם מהם, והיה והלכת כנגד כל הסיכויים והצלחת, שאפו

“They didn’t know that it was impossible, so they did it.”

2. הדבר השני שיכול מאוד לעזור לך הוא הגיון בריא

“הדרך לפתור בעיה גדולה היא לפרק אותה לבעיות קטנות”

הגיון בריא להתמודד עם בעיות
הגיון בריא, למה הוא הפך למצרך כזה נדיר?

לא נתקלתי בעולם בכלי חזק יותר מהגיון בריא, בשיחות על הפרוייקט שהמעורבים כבר מושקעים, בין עם נפשית, או כלכלית והאגו מדבר תמיד עדיף לקחת צעד אחורה ולהסתכל על הדברים מנקודה אובייקטיבית והגיונית. בנוסף החלטות צריכות להתקבל על ידי המומחה של אותו הנושא, לדוגמא: אם המנהל הטכנולוגי חושב שזמן הפיתוח ייקח חודשיים, ומנהל המוצר שאין לו שום מושג בפיתוח חושב שאפשר לעשות את זה תוך שבוע, כנראה שיש כאן מצב שמישהו שאין לו את היכולות לראות דברים מסוימים מקבל החלטות על סמך השערה ולא על סמך נסיון.

בכל מקרה גם אם התגברתם יפה על המשוכה ההתחלתית עדיין תזכרו

“There’s a huge difference between thinking on a great idea and accomplished it”

ידע זה כח, אז למה אתה לא מגדיל את הידע שלך?

אם המשפט הזה כל כך נכון, והוא נכון, למה באמת אתה לא רץ ללמוד?

הרי לפעמים חסרה לך היכולת השווקית, אולי התכנותית, לקדם את המיזם אולי אתה לא בנוי לזה וזה בסדר, אבל בטוח שישנם דברים שאתה יכול ללמוד, דברים שבאופן ודאי יתרמו לך לקדם את המוצר ואתה מעדיף להמנע מהם ולחפש אנשים אחרים שיעשו את העבודה.

רק אתה יכול לעצור את עצמך להגשים את מטרותיך
אם תספר לעצמך שאתה לא יכול לעשות את זה, זה לא אומר שזה נכון

כדי לענות על השאלה הכל כך חודרנית הזו, אתה צריך להסתכל פנימה ולעשות חשבון נפש, אתה צריך לחשוב על כמה אמיתות, דבר ראשון אתה צריך להבין איפה היתרון היחסי שלך, ואילו דברים אילו ידעת יכולת לתרום, אז נכון יש לך יכולת ניהולית ככל הנראה וזה הכי פשוט לקחת מישהו שיבנה לך את החלק הזה או החלק ההוא, או חברת שווק ופשוט לנהל אותם, יש היום המון חברות בשוק שמחזיקות אלפי פרילנסרים בדיוק בשביל זה, מה שכן פתרון זה הוא המהיר ביותר לטווח הקצר בלבד.

אם אתה מאמין שתהיה יזם עוד הרבה שנים, אולי כדאי לחשוב לטווח קצת יותר ארוך

כמה חסרונות קטנים בתפיסה הזו שבטח לקחת בחשבון, ראשית זה עולה כסף, שנית לנהל אנשים ולגרום להם לבצע בדיוק מה שאתה מדמיין יכול להיות יותר מסובך ממה שאתה חושב, לא יעזור המחויבות האמיתית שלהם למיזם, במיוחד של פרילנסרים, היא הרבה פחות משלך, והתוצאות יצטרכו לעבור בינכם מספר מקצי שיפורים בכדי לפתור באגים, נושאים עיצוביים ועוד ועד

אני ממש לא מציע שתכנס ללמוד הנדסת מחשבים , ארבע שנים ותתחיל משם, אבל יש רשימה ארוכה של קורסים קצרים באינטרנרט, שתוך מספר שבועות אולי חודשים יתנו לך את הרקע המתאים , קורסים בשווק מקצועי, קורסים בתכנות, בעיצוב ועוד

ייתכן שבסוף התהליך לא תכתוב את הקוד של המערכת, אבל כן תוכל למדוד ולהבין את הקוד שקיבלת, תוכל להעריך את איכות העבודה שנתנו לך

חשוב להבין מדובר בהשקעה לטווח ארוך, ואתה חייב להבין שההתמחות המקצועית שאתה תרכוש תעזור לך במספר מישורים גם להביא אנשים טובים, גם ברזומה שלך שישתנה עקב הרקע שלך, גם ביכולת שלך להכנס לבד לדברים ולתקן אותם, לפרק את הבעיה לחלקים, ולדעת איזה חלק להוציא ולתקן,

לגבי הסיבות האמיתיות שיזמים נשארים לפעמים בצד הניהולי ופחות בצד המקצועי קודם כל הם פחות מאמינים ביכולת שלהם ויותר מאמינים במוגבלות שלהם וזה עצוב, גם סטיב ג’ובס היה צריך הכשרה בעיצוב במינימליזם כדי לבוא בדרישות הנכונות לעובדים שלו, בנוסף אנשים באופן כללי מעדיפים להשאר באזור הנוחות שלהם, זה הכי קל לא צריך להתאמץ, כאשר המח לומד הוא משתנה, אתה לא רוצה להשתנות.

דברים טובים לא מגיעים מאזור הנוחות שלך
אזור הנוחות עוצר אותך

סיבות אחרות הם לימודים זה דבר מעיק, ויקר, מצריך ריכוז, ומחזיר אותך לתקופה לא טובה בעבר שמדדו אותך על סמך שינון החומר ונתנו לך ציונים, ועוד הרבה תרוצים שקיימים בתת המודע שלך ההמלצה שלי היא לא לוותר וללמוד או דרך אתרים של קורסים אונליין
למשל
pluralsight
udemy

מתי אתה צריך להבין שאתה צריך לעצור?

מתי אתה צריך להבין שאתה צריך לעצור?.
נתחיל עם זה שבחרתי במילה לעצור ולא להכנע, לעולם אל תכנע, אבל לעצור זה סיפור אחר,

אל תכנע
לא להכנע, כן לעצור לחשוב, לשנות כוון, להתחיל מחדש.

התשובה הפופוליסטית שאתה תשמע מהרבה “מנטורים” היא אף פעם, אבל לטעמי היא לא נכונה, כשאתה עוצר אתה לא מרים ידיים, כשאתה מגיע למסקנה שכמות הכספים שהוצאת גדולה לאין שיעור מהמשתמשים שלך, ושאתה רואה שהמשתמשים לא מאמצים את הטכנולוגיה שלך, אתה לא צריך לעצור, אתה חייב לעצור, לפחות לחשוב.
מה קרה פה? למה אנשים לא רוצים להשתמש בזה, איפה טעיתי? חסר פיצ’רים? יש באגים? זה לא מספיק נח? זה לא חוסך מספיק כסף? האם יש אלטרנטיבות אחרות? למה אנשים לא נרשמים?

ככל שתעשה את האבחנה הזו מוקדם יותר כך היא תחסוך לך יותר כסף, גם בעסק רגיל למשל בית קפה שמפסיד כסף כל יום, אם יבוא רואה חשבון ויסתכל על המספרים, הוא יגיד חבר’ה: עדיף לא להרוויח מאשר להפסיד.

אולי השווק לא עבד, אולי המיקום לא עבד, אולי המוצר לא היה בשל מספיק, אולי הציבור לא היה בשל מספיק, יכולים להיות אלפי סיבות, הדבר היחידי שבטוח הוא שזאת הולכת להיות אחת ההחלטות הקשות ביותר שלך.

ללכת או להאבק
אחת ההחלטות הקשות בחייך האם ללכת או להמשיך להאבק יותר חזק

והאמת הכואבת היא שככל שאתה מושקע יותר בפרוייקט כך יהיה לך קשה יותר לקבל את ההחלטה הזו, הרי אתה לא אובייקטיבי, אתה השקעת המון מזמנך וכנראה גם מכספך במיזם.

אבל יזם צריך להיות גם עם חוש עסקי ולדעת מתי להפסיק, גם אם הכסף הוא לא שלו ומדובר בכסף של משקיע, אם תפסיד את כל כספו ייתכן שגם משקיעים אחרים יתרחקו ממך, תזכור גם שכשלון חזק יכול לגרום לך להתרחק מהשוק לתקופה מאוד ארוכה ולהשאיר טראומה ואילו במקרה שאתה יוצא בלי הפסד משמעותי יתכן שתחזור בקרוב עם דם חדש ורעיון חדש,

ואגב יכול להיות שאתה צריך לחשוב על שינוי כוון, אולי שינוי המוצר, אולי שינוי הפוקוס של המוצר, היכולת לדעת מה לעשות? היכולת לדעת אם להמשיך או להפסיק היא לדעתי אומנות, שבנויה גם מאמונה וגם ממחקר וגם מהתבוננות אמיתית בשטח. כדאי לעשות ישיבות ולדבר על הדברים גם אם הם כואבים, בכל מקרה, יהיה אשר יהיה, גם אם הסוף הגיע, ואתה מגיע לנקודה שאתה מבין שצריך לסגור את השאלטר, תדע לך שזה לא הסוף, זו רק ההתחלה.

הסוף הוא רק ההתחלה
יהיו זמנים שתחשוב שהכל נגמר, אבל למעשה זוהי רק ההתחלה שלך

מה היתרון היחסי שאתה יכול לנצל כאשר יש לך כמות קטנה של משתמשים?

נהוג לחשוב שככל שיש לך יותר משתמשים המצב שלך הוא יותר טוב, אולי, אבל בוא נחשוב על הסיטואציה הבאה, קנית מאה אלף משתמשים נניח בדולר עבור כל משתמש, הם התקינו את האפליקציה שלך, ואתה כבר מסתכל על המטרה הבאה שלך: מליון משתמשים, אבל הם עוזבים אותך בממוצע אחרי שבוע וחצי, אתה משקיע כספים נוספים וקונה עוד משתמשים בכדי לשמור על הסטטיסטיקות שלך אבל מה שאתה בעצם עושה זה מממן את החברות שמוכרות לך משתמשים, לעומת זאת, קיים מוצר אחר שיש לו רק אלף משתמשים, רובם מבלים באפליקציה הזו יותר מעשר דקות כל יום, מעט מאוד מהם מוחקים אותה, והמשתמשים ממשיכים לגדול בעקומה יציבה בלי הרבה השקעה, לאפליקציה הזו אין כסף ועד שיהיה לה היא מנצלת את הקבוצה הקטנה של המשתמשים בתור שדה מחקר, מכיוון שהם כל כך קטנים, קל מאוד לתחקר אותם, לראות איך הם מגיבים לשינויים שונים, החל מעיצוב אחר, ועד פיצ’רים שונים, אפשר אפילו לפנות אליהם במייל אישי, או בשיחת טלפון ולברר איך אפשר להשתפר, במקרים כאלו האפליקציה תהיה מגובשת יותר כאשר יגיע הכסף הגדול.

מה שעצוב בסיפור הזה הוא שמשקיעים מחפשים את החברות של היוניקורן, שהוכיחו גדילה משמעותית בזמן קצר, אבל המשקיעים לרוב מתעלמים מאפליקציות קטנות שהם בדרך למעלה לטווח הרחוק.

איך מתחילים?

הצעד הראשון לא מוביל אותך לאן שרצית, אבל הוא מוציא אותך מהיכן שעמדת.

אתה צריך תוכנית, התוכנית תיתן לך מושג למה אתה הולך להיכנס, כמה זמן זה יעלה לך, כמה כסף זה יעלה לך, מי הצוות שאתה צריך, אילו טכנולוגיות אפשריות אתה צריך, מה חסר לך?, מי יכול לעזור לך?, אילו מסכים אתה צריך? דרכי שיווק אפשריות, מה השלבים שיביאו אותך ליעד ועוד.

כמו בהכנת עוגה, לתוכנית יש מרכיבים וכל מרכיב צריך לדעת ממה הוא עשוי, מי עושה אותו, כמה זמן הוא לוקח, ומה הוא מוסיף “לעוגה” ,לרוב כדי לבנות תוכנית טובה צריך להתייעץ עם אנשי מקצוע, לקבל עזרה בנושא שאתה לא מכיר זה דבר מבורך, בטח בצדדים טכנולוגים פחות מוכרים, שאין לך תשובות כמה זמן ייקח, איך לעשות וכו

אם את\ה מגשש באפלה ולא יודע כיצד להתקדם בנקודה הזו, רוב הסיכויים שאתה צריך שותף טכנולוגי, או בית תוכנה שילווה את הפרוייקט ויעזור לך בשלבי האפיון.

מימוש תוכנית הוא תהליך בפני עצמו
תוכנית היא רעיון טוב, עד שמגיע הרגע שצריך לממש אותה..

אז איך עושים את זה?

קודם כל צריך להכין מסמך פשוט שמתאר את הדברים שאתה כן יודע, ואיך אתה רואה את המערכת העתידית, מה יש בה, אילו נקודות אתה יודע בוודאות שהם יתרונות מובהקים לעומת האחרים, ואילו נקודות צריך לעבוד עליהם, בניית מסמך איפיון למוצר לא בהכרח מצריכה ממך לדעת טכנולוגיה, אתה יכול לשקף את החוויה שלך מהמוצר בעזרת שרטוט פשוט של מסכים שמייצגים נכון את המערכת שאתה רואה לנגד עיניך.

לאחר שכתבת את החזון שלך, ובדקת את היתכנות הרעיון שלך בכלים השונים שיש  בשוק, בין אם בסקרים, בין אם בדקת בין חברים, ובין אם מנסיונך. הגיע הזמן לקבל תשובות לגבי עלות פיתוח וזמן פיתוח, ישנם מספר דרכים לקבל את המידע הזה, דרך

ייתכן שגם בכדי לבנות את התוכנית אתה צריך עזרה, אולי מהצד הטכנולוגי, אולי מהצד השווקי, אולי מצדדים אחרים, לכן כדאי להיעזר בבעלי מקצוע, לקבל הצעות מחיר מבתי תוכנה למשל, אשר ינסו ביחד איתך לאפיין את הפרוייקט, אפשר לנסות ולמצוא שותף טכנולוגי, בעקרון אפשר גם ללכת ולגייס כסף אבל למשקיע יהיו הרבה שאלות והוא גם ירצה לדעת כיצד אתה מתכנן לבנות את המערכת, ולא בטוח שאם הוא ישמע את התשובה: “אחרי הגיוס אני אחשוב על זה” הוא יאהב אותה.

מהניסיון שלנו הדברים לא באמת מסובכים, זה שאתה לא יודע איך לעשות את זה לא אומר בהכרח שהדבר מסובך, איך אמא אומרת, כל דבר שיודעים הוא פשוט, הבעיה במקרה הזה שחסר לך לא רק הידע לעשות את הדברים, אלא חסר לך הידע לדעת מה הדברים. איך להשיג אותם, וכמה זמן זה ייקח, כאמור התחברות לאיש טכנולוגי, בית תוכנה וכו יכולים להועיל ולקדם אותך.

תוכל לפנות אלינו דרך דף צור קשר, נשמח לעזור ולקדם אותך לשלב הבא, אנחנו מאמינים שאפשר לעשות דברים מדהימים, אם רק משקיעים את האנרגיה הנכונה בתהליך.

לפעמים כל מה שאתה צריך זה לשנות את המוצר…

הרבה אנשים חושבים שלסטות מהתוכנית הראשונית זו טעות, אולי חלקם צודקים, אבל לפעמים השינוי הגיע אחרי מחשבה ארוכה ועמוקה, לפעמים מתוך יאוש ולפעמים מתוך מבט לעתיד

מכיוון שאני מגיע מהצד הטכנולוגי, אני נוהג לחלק את השינוי או הפיבוט לשני סוגים עקריים המבוססים על גודל השינוי

א: שינוי גדול – שינוי המצריך הרבה השקעה

פיקסו, מגלגל רעיון והופך אותו למשהו אחר
אני מתחיל עם רעיון, ובמשך הזמן זה נהיה משהו אחר..

גילית שמודול מסוים במערכת שלך הוא כל כך חכם שאתה רוצה לבדוק מה יקרה אם תשנה את האופי של המוצר שלך? ראיתי ושמעתי את זה קורה בהמון חברות.

דוגמא מפורסמת היא חברה שהתמקדה במשחק שהיא פיתחה אבל הם גילו שהם בנו תת מערכת הנוגעת להפצת המוצר שהיא הרבה יותר מוצלחת.

חברה אחרת שפיתחה מוצר איקומרס גילתה שאין כלים לאנליזה כפי שהיא צריכה ושינתה כיוון וכיום היא מפתחת כלי למדידת תנועה שמאוד מצליח, היא נטשה לגמרי את עולם האיקומרס.

אפשרות נוספת היא למעשה חיבור עולמות בין שני מוצרים שונים כדי ליצור את המוצר המנצח שלך, שוב מדובר בהרבה השקעה כי לפעמים מדובר לחזור לשולחן השירטוטים ולתכנן מחדש מוצר שאולי יורש מהמוצר הקודם שלך יכולות מסוימות, אבל לוקח אותם למקומות שונים לגמרי שמבוססים על תפיסה אחרת לגמרי.

ב: שינויים קטנים שמשיגים תוצאות גדולות

שינויים במוצר הכרחיים להשיג תוצאות מדהימות
שינויים הם הכרחיים להשיג תוצאות מדהימות

לפעמים זה מאוד קשה לנסות להבין איזה חלקים מהמוצר הם מוצלחים: MVP, ואיזה חלקים יותר גורעים מאשר תורמים, ככל שלמוצר יש יותר פיצ’רים ככה המלאכה הזו נהיית מסובכת יותר ויותר, עד שמי שמסתכל מהצד לא מצליח להבין מה המוצר עושה, אבל בהתבוננות זהירה מאוד, ובעבודת מחקר ותשאול של משתמשים רבים, וגם במעקב בכלים אנליטיים, אפשר להבין איזה מסכים או תכונות היו יותר פופולאריים למשתמש ואילו הקשו עליו את ההבנה, בלבלו אותו ואפילו גרמו לו לברוח, לדוגמא כאשר אני מוריד אפליקציה של פנס, אני מדמיין כפתור אחד שאני לוחץ עליו והוא מאיר, אם אני אפתח את האפליקציה של הפנס ואראה עשרה אייקונים באותו הגודל לא ברורים, בתת מודע אני פשוט אשאל את עצמי מה לעזאזל קורה פה, ותוך שלוש שניות אני אמחק את האפליקציה ואוריד אחרת.

כמובן שכאן נכנס עולם ה UI וה UX, חווית המשמש ואיך היא מסודרת, אבל לפני חווית המשתמש אני חייב לשאול את עצמי, מה אני מוכר כאן? איך אני גורם למשתמש להבין ויותר מכך להעריך את השימוש במערכת שלי שהשקעתי בה זמן משמעותי מחיי?

החסרון בביצוע שינויים, או המחיר שהם יעלו לנו..

כל שינוי קטן ככל שיהיה עולה זמן פיתוח, בדיקות, באגים חדשים שיכולים לנבוע מהשינוי הזה, הזמנה של עיצוב חדש במידת הצורך, הטמעה של המוצר (פיבלוש) ועוד ועוד השינויים האלו יכולים לעכב את המוצר שבועות וגם חודשים, היכולת לראות ולחזות כמה זמן זה ייקח, כמה כסף זה יעלה, צריכה לבוא מתוך אותם האנשים אשר בנו את המוצר ויודעים להעריך נכונה את כמות השקעת הזמן הנדרשת, שלבסוף מתורגמת להשקעה כספית ואיחור בזמן יציאת המוצר לשוק.

לסיכום לדעתי לרוב שינויים הם דבר מבורך. כל עוד הם משרתים את המטרה שלהם, הם מראים על הבנה מחודשת של השוק, על יכולת התמקדות שאולי אבדה מקודם, על זיהוי פוטנציאל וזיהוי יתרון יחסי במפה הגלובלית של המוצר. אבל צריך לזכור גם ששינויים עולים זמן וכסף.

המוצר שלי לעומת המתחרים

המח השקרן ישכנע אותך בהן צדק כי המוצר אותו אתה פיתחת יותר טוב, יש יותר פיצ’רים (שזה לא בהכרח אומר שהוא יותר טוב) יש בו ככה ולהם אין את זה, ועל זה נאמר על ידי מארק טווין:

מארק טווין בגישתו, טוען שקשה לשפוט את האחר בלי לשפוט את עצמך

החוכמה שעומדת מאחורי המשפט של מארק טווין היא גדולה מאוד, קל לנו לשפוט אחרים, ואילו את עצמנו אנחנו שמים תמיד במקום גבוה יותר, מוגן יותר.
האמת המצערת היא כי בכדי למקם את עצמך בצורה אובייקטיבית מול המתחרה אתה צריך להזמין בדיקה אובייקטיבית, שתכלול, השוואה מאוד רחבה בין המוצרים, החל מכמות משתמשים, נתח שוק, פוטנציאל עסקי, כיוונים עתידיים, יכולות טכנולוגיות, יכולות שווק, באגים, צוות ועוד ועוד, יש כלים היום לביצוע הבדיקות האלו.

הזרוע הביצועית בסטארטאפ שלך

הזרוע הביצועית היא אותו גורם במערכת שלך שמייצר את המוצר שלך, משכלל אותו, חושב עליו, חושב על הדור הבא שלו, הוא לא מתעסק במכירות ובדיבורים, אלא בביצועים, כמובן שצמוד לתוכנית נכונה, לזרועה הביצועית אסור להפקיר את המוצר, לאבד פוקוס להתפזר, אלא אם מדובר במקרים מאוד מסוימים, באופן בריא חברה שמרוויחה חייבת להשקיע בפיתוח המוצר R&D ומחשבה לעתיד, אם החברה לא תעשה את זה, המתחרים שלה יעשו את זה.

סטארטאפ צריך להתקדם קדימה
הזרוע הביצועית צריכה להתקדם תמיד.

מי שאחראי על ההתקדמות הטכנולוגית במיזם הוא בדרך כלל השותף הטכנולוגי שלך, כדאי שיהיה מישהו בצוות שאחראי על הצד הזה, במידה ואין הבן אדם הכי קרוב לנהל את הצד הביצועי הוא אדם עם ראיית מוצר מדויקת ונסיון בזיקוק תהליכי ייצור.

אנחנו מציעים פגישת ייעוץ ללא עלות לשם בדיקת התאמה לעבודה משותפת עבור מיזמים שאנחנו מאמינים בהם, ניתן ליצור איתנו קשר וביחד נחשוב איך מתקדמים.

הנטייה הטבעית של דברים להשתבש…

האם הגישה הפסימית היא הגישה הנכונה? אולי אופטימיות היא הדבר הנכון ביותר?

כאשר מדובר בביטוח של ההשקעה שלכם, חלקכם בוודאי מכירים את זה בתור חוק מרפי, אני מסתכל על הדברים בצורה קצת שונה, מכיוון שחוק מרפי מתקשר אצלי למזל, ואני רוצה להסתכל על זה מזווית אחרת.

כבר במאה השש עשרה פרנסיס בייקון אמר:

“Things change for the worse spontaneously, if they are not changed for the better by design.”

אם הדברים יכולים להשתבש הם ישתבשו ולכן יש לנקוט בכל האמצעים בכדי להתכונן לגרוע מכל.
מספר דוגמאות פשוטות שיכולות להוציא את ה”חוסר מזל” מהמשוואה:

א. אי גיבוי הנתונים יכול להביא לקטסטרופה, גם שהמצב יציב כעת אם לא תרכוש גיבוי, אתה מגדיל משמעותית את הסיכוי שלך לכשל במערכת, או במקרה הגרוע יותר “ברבור שחור” כשל שאין להתאושש ממנו, ראה מקרה גיבוי במגדלי התאומים.

ב. האם הגנת על המערכת שלך מפני האקרים?

ג. האם הקוד שלך מוגן, האם הוא יושב אצל מתכנת בהודו?

ד. האם יש לך לקוח אחד גדול בלבד? מה תעשה שאותו לקוח יחליט לעזוב אותך, או לוותר על שרותיך? כדאי שתמצא עוד לקוחות או שתפתח עוד מוצרים, או שתמכור את העסק.

ה. האם הגנת על עצמך משפטית?

ו. האם נרדמת בשמירה אחרי שהשוק כבר בכיסך? ראה נוקיה, איבדה שוק של מיליארדים שבנוי על מוצר שלוחצים בו על כפתורים, לטובת חברות שפיתחו מוצר טכנולוגי מתקדם יותר.

כמובן שיש עוד אינספור דוגמאות להכנה מפני כשלים עתידיים, אבל רצוי וכדאי ללמוד את הלקח של אחרים, כי במקרה הזה מדובר בשיעור יקר מאוד.

חברות שחושבות שאין להם מה לחדש יותר ורק מנסות לשמור על השוק, צריכות להיות להבין שלמציאות יש תוכנית אחרת

כל חברה צריכה ללמוד את הקהל שלה
ברגע שחברה מפסיקה ללמוד את העולם שלה ולהתחדש זה הרגע שבו היא מתחילה למות…

למה אנחנו נכשלים, ואיך אפשר ללמוד מהכישלונות שלנו

בטח שמעתם את המשפט:

“אנשים רבים התייאשו בלי לדעת עד כמה הם היו קרובים להצלחה”

בואו נתחיל הפעם מהסוף, נכשלתם, ועכשיו נגזור אחורה וננתח את המצב, קודם נגדיר מהו כשלון, הפסד? לפעמים הלקח הנלמד הוא שיעור לחיים אשר שווה את הכשלון.

ext

למדתם משהו ממנו?, קידם אותכם, יש המון אנשים שהעסקים הראשונים שלהם התמוטטו חלקם נכנסו לחובות עצומים, אחרים לכלא, חבר שדיברתי איתו על הכשלון הגדול שלו ואיך הוא הגיע לפשיטת רגל, אמר לי גם שלפעמים בעיטה בתחת יוצרת תנועה קדימה, אין ספק מדובר בתפיסה מעניינת, היום אותו בן אדם נמצא במקום הרבה יותר טוב כלכלית, נפשית, והוא סיפר לי שאלמלא הכשלונות שלו הוא לא היה במקום שהוא נמצא בו היום. אגב ככה חושב גם מייקל ג’ורדן..

הגישה של מייקל ג'ורדן לכשלונות
הגישה של מייקל ג’ורדן לכשלונות

ועכשיו ננתח לרגע למה נכשלתם? האם המשימה שלקחתם על עצמכם היתה גדולה מדי?, האם נגמר לכם הכסף לפני שיצא המוצר ולמעשה טעיתם בלוח הזמנים? האם הקהל לא אהב את המוצר, האם הקהל התנגד? האם הקשבתם? האם המתכנת שלכם הבריז?,האם שכרתם את הבן אדם הלא נכון? יש מאות פרמטרים שיכולים להוביל אתכם לטעות, ועכשיו בואו נחשוב על שאלה מעניינת: אילו היה לכם את הנסיון שיש לכם עכשיו האם הייתם עושים את אותה הטעות?

לקח הוא מורה קשוח
הנסיון הוא מורה קשוח מפני שהוא נותן לך קודם את המבחן ורק לבסוף הוא נותן לך את הלקח

וזה מביא אותי למסקנה מעניינת אם באמת ובתמים למדתם את הלקח היקר של הכשלון, שכנראה עלה לכם בזמן כסף ואולי גם בבריאות, והלקח הזה נצרב בתודעה אולי הוא בעצם יגן עליכם ממקרים דומים בעתיד, תעודת ביטוח נגד כשלונות דומים, לדוגמא עשיתם הסכם לא טוב, תמצאו עורך דין אחר, תלמדו את החוק, לא עשיתם מחקר שוק?, תדעו מה חסר לכם בפעם הבאה, כמובן שהזכרון הוא דבר נדיף ואם הלקח ישכח שיעור אחר ויקר יגיע שוב..