תפיסת המציאות, או מהי המציאות? ולמה זה יכול להכשיל אתכם כאשר אתם חושבים על המוצר שלכם

בואו נדבר רגע על המציאות..

מציאות? של מי היה בדיוק הרעיון הזה..
מציאות? של מי היה בדיוק הרעיון הזה..

שאנחנו אומרים מציאות, למה בעצם אנחנו מתכוונים, למציאות של מי?

כאשר אנחנו בשלב הרעיון, ויש לנו משהו שמתחיל לקבל צורה, משהו שגורם לנו להתהפך בלילה ולחשוב עליו, האם באמת יש לנו את הוייז הבא ביד? או אפילו רבע מזה? אולי בעצם אנחנו חווים איזו שהוא טוויסט במציאות?
קשה לבטוח במציאות שאנחנו חווים, יש שאומרים שהמציאות היא תגובות כימיות שמשתנות על פי זמן, תזונה, הורמונים, סמים, שתיה, עישון, אישיות ועוד. אדם שצורך הרואין, מעשן, או שותה, רואה מציאות קצת שונה מהמציאות שהוא חווה במצב "ניטראלי", וכמובן שהמציאות שונה בין אנשים שונים, נשאלת השאלה הבאה: מי אמר שאותו המצב הניטראלי הוא המצב הנכון? – האמיתי?
תפיסת המציאות הריאלית\ניטראלית – אם בכלל יש דבר כזה – גם משתנה מכיוון שכל יום אנחנו צועדים לתוך העתיד.

רעיון המיזם יכול להיות מתורגם נכון להצלחה בשני מקרים עיקריים – ממש כמו במניות

א: אתה ראית את המציאות נכון, צפית נכונה את הכיוון של המניה.. במקרה של המוצר, גילית את הצורך, את הטרנד, או הביקוש.
ב: דמיינת מציאות אחרת, מציאות שבה באמת יש צורך במוצר דומה למה שאתה מפתח.

כל אלו לא מקנים לך הצלחה, אלא התחלה טובה, במידה ותתעכב או שתבצע טעויות במהלך הדרך, כמו במשחק קוביות אתה יכול לחזור לנקודת ההתחלה, או אפילו לפחות מכך.
האמונה ברעיון, מוצר, בבן אדם, וכדומה בטווח הקצר עולה על תפיסת המציאות וטוב שכך, בלי הדמיון לא היו שאיפות, לא היה אייפון, מוצר שלימד את הציבור שהוא זקוק לו.
ואם המוצר מצליח הוא משנה את המציאות.

כמובן במידה והמוצר לא מצליח, אנחנו מאוכזבים, שלא צפינו התפתחות מסוימת כמעט כולנו מכירים את זה, לפחות כל מי שניסה.

אחד הטיפים הטובים נאמר על ידי אלפרד אדלר:

"לך אחרי הלב שלך אבל אל תשכח את הראש שלך"

55fc7886b3e7c20938e27ad1

הרבה מאוד סטארטאפים שמים את יהבם על רעיון שלהבנתם יצליח, ישנה את העולם, לדוגמא מישהו רוצה לבנות מערכת שטוענת טלפונים בתשלום דרך מכונות, הכוונה למכור בטריות במכונות, אותו אדם מדמיין מציאות של מכונות בכל פינת רחוב להחלפת סוללות, האם זה רעיון טוב?, כמה זמן הוא יחזיק מעמד? מה יקרה עוד כמה שנים שהטכנולוגיה תשתנה מהותית והבטריות יחזיקו הרבה יותר זמן מעמד ללא צורך בהחלפה?
כמה זמן ייקח לו לפתח את המוצר הזה ומה הוא יעשה איתו לאחר שהמוצר יאבד מהרלוונטיות שלו?

מה קרה לבלוק באסטר? מישהו זוכר אותו? מה קרה לטלפונים הלוויינים? האנטנות שנמצאות בכל מקום גרמו להם להיות מיותרות.
אבל תפיסת המציאות היא יותר רחבה מצפייה של מה הולך לקרות בעתיד, אתם חושבים על המוצר, ואיך הוא יצליח אבל בלי הבדיקות הנכונות ייתכן שתבזבזו הרבה מאוד זמן וכסף.

שמעתי על הרבה מאוד רעיונות של יזמים שהודו אחר כך שלא ניתחו את המידע כמו שצריך, ואם כשלון ביזמות היתה קורלציה לתאונות דרכים, הייתי אומר שחוסר מחקר רציני, הוא גורם מספר אחד בסגירת עסק, ואגב כל עסק.

איך המח שלנו משנה את המציאות.
למח שלנו לפעמים יש תכונה של הטיית המציאות, המונח המח השקרן

1004912_10151752290464526_811225212_n (1)
אולי אנחנו חיים בפנטסיה

"המח עוקף עובדות שלא נוחות לו ומביא בחשבון יותר מדי הנחות שמתבררות כמופרכות."

המינוח מדבר על מציאות אחרת, פרי הדמיון ועדיין לא מדובר בדבר רע אבל המח ישכנע אותנו בדרכים של אינטואיציה, רצון טוב, תקווה, ועוד טכניקות תת הכרתיות שאינן בשליטתכם שיש לכם את המוצר המנצח. האם באמת כך הדבר?

גישה מעניינת, לא הכל אמפירי ,הרבה דברים שקשורים בעיקר לעתיד נתונים לפרשנות.
גישה מעניינת, לא הכל אמפירי ,הרבה דברים שקשורים בעיקר לעתיד נתונים לפרשנות.

אז מה כן אפשר לעשות בכדי לאשש את התיאוריות שלנו שיש בידנו מוצר מנצח, ואנחנו לא הוזים?.

1: לשתף, לשאול, להתייעץ
איך מתמודדים עם רעיון, שבליבנו אנחנו בטוחים שהוא יצליח? יש את האנשים שאומרים לא לספר את הרעיון לאף אחד כי יכולים לקחת אותו ולבצע אותו, אגב קיים הגיון מאחורי הטיעון הזה כי ידוע שהדרך הכי טובה להרוג רעיון הוא לקחת אותו לישיבה…

הרעיון וחוזקו כפי שהוא מוערך בישיבה

מצד שני, למה לא?
אני טוען שלאנשים אחרים אין את המחויבות לקחת לכם את הרעיון ולבצע אותו ודווקא הדרך להתמודד עם המח השקרן, היא להתייעץ, לשאול, לחקור, לעשות סקרים, לדבר עם אנשים שעשו משהו דומה, לקבל הצעות מחיר, לבדוק את השוק, לחפש מוצרים דומים, לחפש מתחרים, להסתכל על מחירים, אולי אפילו לעשות סיעור מוחות עם כמה אנשים מכל קצוות הקשת, לא רק קבוצה אחת, בדרך לתשובה שלכם.

עם מי להתייעץ?

יש תפיסה הגורסת כך: תתייעץ רק עם אלה שהצליחו? כי הם כבר עשו את זה, לעניות דעתי אנשים זה לא נכון, אנשים שנכשלו יכולים להצביע על המון מכשולים שאנשים שהצליחו כבר שכחו או היה להם מזל.
אפשר לקבל עצות מכולם אפילו מאמא שלכם שאתם חושבים שהיא לא מבינה, אבל יש לה נסיון של שנים בדברים שונים שחופפים לדברים שאתם צריכים, אולי זה לא קשור למוצר, אולי זה קשור לבן אדם שאתם רוצים להכניס כשותף או לעשות איתו עסקים, להקשיב לעצה לא עולה כסף.

בעיה נוספת שנוצרת בתהליך הזה היא קבלת עצות מנוגדות מאנשים מנוסים, הרי מה קורה אם מישהו אחד אומר לך רעיון מצוין והשני פוסל אותו על הסף? על זה נאמר:

A smart man only believes half of what he hears, a wise man knows which half.

או במילים אחרות, אתה תצטרך בסוף היום להוציא מהתוכן שקיבלת את הדברים שנראים לך הכי הגיוניים, (לא בהכרח הדברים שאתה רוצה שיקרו)
כמו שמישהו חכם אמר לי פעם:

"כדאי לך יותר להקשיב לאנשים שאומרים לך למה לא, מאשר למה כן ולחקור את הסיבות לעומק."

אבל מה קורה אם כולם אומרים לך שזה בלתי אפשרי?, לא כדאי לך! אל תתקרב!, ואתה בכל זאת חושב שזה אפשרי, כמובן קיימת האפשרות (לרוב הקלושה) שאתה צודק ויש המון דוגמאות של אנשים שהלכו באופן מוצהר נגד הזרם והצליחו!, אבל תסתכל על המנורות האדומות ואל תתעלם מהם, והיה והלכת כנגד כל הסיכויים והצלחת, שאפו

"They didn't know that it was impossible, so they did it."

2. הדבר השני שיכול מאוד לעזור לך הוא הגיון בריא

"הדרך לפתור בעיה גדולה היא לפרק אותה לבעיות קטנות"

הגיון בריא להתמודד עם בעיות
הגיון בריא, למה הוא הפך למצרך כזה נדיר?

לא נתקלתי בעולם בכלי חזק יותר מהגיון בריא, בשיחות על הפרוייקט שהמעורבים כבר מושקעים, בין עם נפשית, או כלכלית והאגו מדבר תמיד עדיף לקחת צעד אחורה ולהסתכל על הדברים מנקודה אובייקטיבית והגיונית. בנוסף החלטות צריכות להתקבל על ידי המומחה של אותו הנושא, לדוגמא: אם המנהל הטכנולוגי חושב שזמן הפיתוח ייקח חודשיים, ומנהל המוצר שאין לו שום מושג בפיתוח חושב שאפשר לעשות את זה תוך שבוע, כנראה שיש כאן מצב שמישהו שאין לו את היכולות לראות דברים מסוימים מקבל החלטות על סמך השערה ולא על סמך נסיון.

בכל מקרה גם אם התגברתם יפה על המשוכה ההתחלתית עדיין תזכרו

"There's a huge difference between thinking on a great idea and accomplished it"